מיכל ואני הכרנו בחודש ספטמבר, ככה שה"ולנטיין דיי" הגיע – זה היה הפעם הראשונה שהיינו אמורים לחגוג יחד את יום האהבה.
ידעתי שמיכל היא בחורה שאוהבת לפנק ולהפתיע, ואם אני לא אגיד כלום בטח יהיה לה איזה רעיון מפוצץ ליום האהבה, אז איך אומרים לה בעדינות שאת יום האהבה הזה אני מתכוון להפתיע אותה? הרי זה אמור להיות הפתעה.
(הרעיון הבא אינו מומלץ לחולי לב ונשים בהיריון מתקדם J ).
"אל תשאלי, אלעד הזמין לענת ולו צימר ליום האהבה, זה עלה לו פי שלוש מכל יום רגיל אחר" אמרתי למיכל שבועיים לפני יום האהבה.
"חמוד החבר שלך, כל הכבוד לו.." מיכל ענתה לי.
"לדעתי זה אידיוטי. אני אף פעם לא חגגתי את יום האהבה. זה סתם עוד יום שהמציאו כדי לגרום לך להוציא כסף על מתנות לבת הזוג שלך" מיכל נראתה לי קצת המומה.
"אני חושבת שיום האהבה זה עוד יום לומר אני אוהב/ת אותך. ולתת מתנה קטנה או פרח זה אף פעם לא מזיק".
"מיכלי, אני אומר לך שאני אוהב אותך כמעט כל יום. והבאתי לך לא פרח אחד ולא שניים בחצי שנה שאנחנו יוצאים. אני לא צריך יום מיוחד בשביל זה.."
"נכון." היא ענתה לי, קצת מאוכזבת "אז אתה רוצה להגיד שלא נחגוג ביום האהבה?"
"כן. אז אל תתכנני שום דבר. אני בטח יעבוד ערב באותו יום…"
כאן השיחה הסתיימה. מיכל לא הזכירה את יום האהבה אפילו פעם מאז אותה שיחה. וזה היה מצויין מבחינתי, היה לי את כל הזמן שבעולם לתכנן.
מיכל ידועה באהבה שלה לשוקולד, אז מה יותר טוב מלקחת אותה לערב סדנת שוקולד?
לא רציתי להודיע לה מראש להתכונן לערב שלנו, אבל היא כמובן צריכה להתלבש ולהתארגן… פה הכנסתי לעניין את החברה הטובה שלה, רינת (שלמזלי אין לה חבר ולא חוגגת ביום האהבה). ביקשתי מרינת לדבר עם מיכל ולהגיד לה שהן יוצאות באותו ערב. כמובן שמיכל בהתחלה התנגדה – כי הרי זה יום האהבה והיא רצתה להעביר איתי את היום הזה – אבל מסתבר שלרינת יש כושר שכנוע לא רע בכלל.
רינת קבעה עם מיכל שלי שהיא אוספת אותה בשמונה בערב באותו יום. בשמונה בערב חיכיתי לה מתחת לבניין, התקשרתי לרינת ואמרתי לה שאני מוכן. רינת התקשרה למיכל ואמרה לה שהיא למטה.
מיכל ירדה, חיפשה את הפונטו הכחולה של רינת, ובמקום זה ראתה את היונדאי הכסופה שלי. החיוך שלה היה שווה את הכל!! והנשיקות שקיבלתי… וואוו…
משם נסענו לסדנת השוקולד שלנו. היה ערב מטריף ומעורר חושים. אין דבר יותר רומנטי מלהכין פרלינים וממתקי שוקולד יחד עם בת הזוג. למדנו הרבה דברים שלא ידענו על שוקולד. טעמנו טעמים חדשים. שתינו קצת יין. הכנו שוקולדים בכל מיני צורות וגדלים. היה מאד כייף!!
משם נסענו אליי הביתה. את ההורים שלי שלחתי לאיזו דודה רחוקה, ככה שהבית היה כולו לרשותי. נכנסו לבית, שביל של עלי כותרת אדומים הובילו את מיכל ואותי אל חדר השינה שלי. מיכל התיישבה על המיטה, ואני התחלתי להדליק את הנרות שהכנתי מוקדם יותר באותו הערב. הלכתי למטבח והבאתי בקבוק שמפניה שהיא אוהבת וצלחת תותים חתוכים עם קצפת. האכלנו אחת את השני בתותים ושתינו מהשמפניה אל תוך הלילה.
אין ספק שזה היה יום האהבה הכי רומנטי שאני ארגנתי אי פעם…